טיול מקיף לטאיוואן "האי היפיפה" (פורמוזה)

ימים 1–2 | 3.12.25–2 | טיסות בינלאומיות תל אביב–טאיפיי, בירת טאיוואן, וטיול בעיר המופלאה

נצא בבוקר יום 1 בטיסות לטאיפיי (Taipei) בירת טאיוואן, וננחת ביום 2 בבוקר. במהלך מאות שנים השתנתה טאיפיי מהיותה משכנם של ילידים אבוריג’ינים (כן, כן, אבוריג'ינים.. חכו לטיול) לאחת הערים המודרניות והמצליחות כלכלית באסיה! בראשית המאה ה-18 הגיעו לכאן מתיישבים מחבל פוג’יאן שבדרום סין, וב-1886 הפך המקום לבירת מחוז  ש"צורף" אל הממלכה הסינית תחת שושלת צ’ינג. וכמובן המסה הגדולה הגיעה לכאן עם הלאומנים, שברחו עם עליית מאו טזה טונג לשלטון בסין עם מנהיגם צ'אנג קאי שק (כשהם גונבים את אוצרות העיר העתיקה). הם כמובן הכריזו על טאיוואן כעל "סין האמתית" וממשלה גולה, עד שתחזור לשלוט בסין.   

עם הנחיתה ניסע לשוק הבוקר של טאיפיי – מקום בו הסחורות ממש טריות, הוכנו והובאו לשוק הזה, וכשתגמרנה – ייסגר הדוכן. לאחר מכן ניסע לראות את חילופי המשמרות במקדש המרטירים הקדושים הלאומי (Guómín Gémìng Zhōngliècí) המוקדש לחללי המלחמה. המקדש עומד על הר צ'ינג וצופה על נהר הקי לונג, ומכיל את "לוחות הרוח" של 400,000 חיילים שנהרגו באירועים מלחמתיים שונים בעת המודרנית. עד תיקון החוק של 1998 הונצחו פה רק חללים שהיו קשורים לצבא; אך המורה לין צ'ינג צ'ואן שמתה בניסיון להציל ילדים בשריפה באוטובוס ב-1992 הייתה האזרחית הראשונה שהוספה למונצחים, ולאחריה התווספו עוד שוטרים וכבאים, אזרחים שמתו בפיגועים ועוד. לאחר מכן ניכנס לאנדרטת צ’יאנג קאי שק (Zhong Zheng Jinian Tang), הבנויה בארכיטקטורה ניאו קלאסית וולגרית ונטולת טעם, וממוקמת בלב כיכר החירות. נעלה 88 מדרגות (גילו של צ'יאנג בעת פטירתו) אל תוככי המוזיאון כדי להכיר (דרך העיניים הטאיוואניות) את ההיסטוריה המורכבת של האי.

ארוחת ערב ולינה בטאיפיי.

יום 3 | 4.12.25 | אוצרותיה של טאיוואן – אלו התרבותיים-סיניים ואלו הנופיים היפיפיים

את הבוקר נתחיל במוזיאון הארמון הלאומי (Gu Gong Bo Wu Youn) המרהיב ביותר בעולם להיסטוריה סינית – כן, סינית, כי רוב המוצגים נגנבו מאוספי העיר האסורה של בייג’ינג על ידי צ'אנג קאי שק – המנהיג של הלאומנים שהפסיד בבחירות של 1949 למאו טזה טונג. האוספים החלו להצטבר בעיר האסורה בבייג'ינג מהמאה ה-14 – לאורך שושלות מינג וצ'ינג ועד המאה ה-20. אוסף האמנות הסינית המוצג כאן כולל ציורים, קליגרפיה, פיסול, ברונזה וריהוט.

נמשיך אל פארק הלאומי יאנג מינג (Yangmingshan Guojia Gongyuan), הידוע בזכות הנופים הוולקניים של הרי דא טון (הרדומים כעת) והצמחייה הייחודית. נטייל ברגל ונהנה ממגוון תצפיות נוף מיוחדות ומסלול הליכה על רקע הנופים. 

ארוחת ערב ולינה בטאיפיי.

יום 4 | 5.12.25 | ישן ומודרני – עולם שלוב וסינרגי

את הבוקר נפתח במקדש הבודהיסטי לונג שאן (Long Shan), בו נכיר את עולם הרוח והדת של טאיוואן. נמשיך אל רחוב האוכל המפורסם. משם הישר אל מוזיאון החדשנות TSMC, בו חוקרים תהליכי עבודה מודרניים, מעגלים משולבים ויישומי מוצר (נשמע סינית.. אבל אחרי שנהיה ישמע יותר מובן) וכיצד הם משפיעים על החיים המודרניים. זהו מקום טוב להציץ לעולם המודרני של טאיוואן ותרומתה לחדשנות הגלובלית והכלכלית. נסיים ברובע המודרני של טאיפיי הכולל את שדרת בתי הכלבו האקסקלוסיבית ואת בניין טאיפיי-101. נעלה לקומת התצפית בבניין 101 – ונראה את העיר מנקודת מבט זו.

אי אפשר שלא לקנח ברחוב אוכל הלילה. ארוחת ערב ולינה בטאיפיי.

יום 5 | 6.12.25 | צפון האי המקסים של טאיוואן

את היום נקדיש לחלקו הצפוני של האי. נתחיל בפארק הגיאולוגי יה ליו (Yehliu), השוכן על מפרץ מצפון לטאיפיי בו ניתן לחזות בו בתצורות גיאולוגיות שעוצבו בתהליך ממושך על ידי גלי הים והרוח ומעוררות דמיון של סלע כורכר, תוצאה של כוחות הטבע הפעילים באזור מזה שנים רבות. לאחר מכן נבקר בנמל הדייגים ג'אנג בין (Zhèngbīn Yúgǎng) שנבנה ע"י היפנים ב-1934 והיה נמל הדייגים הגדול ביותר בטאיוואן ונמל הייצוא העיקרי של מכרות הנחושת בתקופה הקולוניאלית היפנית. היום זהו נמל מנומנם אל מרהיב ביופיו. נלך לטייל באחד השבילים בחוף מפורץ כף בי טו ג'יאו (Bitou Jiao) שמצוקיו ציוריים ונופיו מרהיבים. נסיים בכפר מקסים ג’יו פן (Juifen) הנחבא במפרצים וים. בכפר פעל מכרה בתקופת הקולוניאליזם היפני הנקשר לתקופת הבהלה לזהב (ואכן נמצא במקום זהב). זו עיירה ציורית מאוד, עם השפעה יפנית גדולה, המזמינה שוטטות בה: נבקר במקדש פושאן (Fushangong) המוקדש לאל נמוך דרג בעולם האלים הסיניים, אבל חשוב מאוד לכורי הזהב ובמוזיאון העפיפונים (Fengzheng Bowuguan).

ארוחת ערב ולינה בג'יו פן.

יום 6 | 7.12.25 | מכרות הזהב והפחם ומחנות השבויים היפניים

נתחיל את הבוקר כמו אלפי שבויים במכרה הפחם של טייוואן (או יותר נכון במוזיאון המכרהMéikuàng Bówùguǎn) שהיה מכרה פחם החל מ-1965 (הכרייה הופסקה עקב המחיר התחרותי יותר של פחם מיובא). חובבי רכבת שאכפת להם מתעשיית כריית הפחם, בראשות מר גונג יונג-צאנג, הפכו את המקום למוזיאון. נמשיך לעבר מפלי שי פן (Shifen) הנמצאים לידן – המפלים הגדולים ביותר בטאיוואן, ונהנה מחוויה ייחודית של הפרחת פנסי משאלות לשמים.

ניסע לעבר כפר מקסים ג'יו פן (Juifen) הנחבאת במפרצים וים, שהתפתחה בתקופת הבהלה לזהב (1893) וגילוי הזהב באזור בעת הקולוניאליזם היפני. העיירה משלבת מראות נוסטלגיים של התקופה, בתי קפה בסגנון רטרו סיני, בתי תה וחנויות למזכרות המשרתות את אוכלוסיית המבקרים הרבים בעיירה. שווה לבקר בג'יו פן במקדש פושאן (Fushangong) המוקדש לאל נמוך דרג בעולם האלים הסיניים, אבל חשוב מאוד לכורי הזהב ובמוזיאון העפיפונים (Fengzheng Bowuguan) שב-B&B ברחוב הראשי (מס' 20). במידה והזמן יאפשר נהנה  ממסלול הליכה לעבר מפלי שי פן (Shifen) הנמצאים לידן – המפלים הגדולים ביותר בטאיוואן, ונהנה מחוויה ייחודית של הפרחת פנסי משאלות לשמים.

נמשיך אל מוזיאון הזהב (Gold Museum) שבג'ין גואה שי, והוא המוזיאון האקולוגי הראשון בטאיוואן. נבין טוב יותר את היסטוריית הכרייה ואת התרבות הקהילתית של ג'ין גואה שי – מעין "אגדת זהב רעננה" שנוצרה ע"י התושבים. הוא שם דגש מיוחד על שימור מורשת, פיתוח בר קיימא, שימוש חוזר בבניינים ישנים ופיתוח אזורי. ונקנח במפל הזהב (Huángjīn Pùbù) "הבורח אל ים יין ויאנג". למפל צבע מים ייחודי – זהוב, בשל תכולה של מינרלים רבים (גופרית, ארסן ועפרות נחושת). המים אמנם לא ראויים לשתיה או לשחיה (בשל הכמות המאוד גדולה של המינרלים המתכתיים במים).

ארוחת ערב ולינה בגיו פן.

יום 7 | 8.12.25 | אל אגם השמש והירח 

ניסע לעבר מרכז טאיוואן אל מחוז שינג׳ו – עמק הסיליקון של טאיוואן, אל העיר טאי צ׳ונג (Taichung), המפורסמת בארכיטקטורה ואומנות עכשווית ייחודית, נבקר ונהנה מיופיה… נמשיך אל אגם השמש והירח (Riyue Tan) הייחודי, אשר צורתו מזכירה חיבוק של שמש וירח. נתמקם במלון לשפת האגם, על רקע נופים פסטורליים.

אחוזה וגן משפחת וופנג לין (Wufeng Lin Family Mansion And Garden) הוא בית המגורים טיפוסי המוקף שטחים חקלאיים, בוסתן וגן יפיפה, סטודיו ובית ספר, אולם גדול, מבנה הארחה ואסם. בשל גודלה של משפחת וו פנג לין  נחלקת האחוזה לשניים: האחוזה העליונה (頂厝) ואחוזה התחתונה (下厝). לאחר שלין ונצ'ה נהרג בקרב בג'אנג ג'ואו הוא זכה לתואר "השומר הצעיר של נסיך הכתר". לאחר מכן, ניכנס לפגודת טסן (Cien Ta) המפורסמת שנבנתה ע"י צ'אנג קאי שק לזכר אמו.

ארוחת ערב ולינה ליד אגם השמש והירח.

יום 8 | 9.12.25 | אל אגם השמש והירח 

אגם השמש והירח (Riyue Tan, גובה 762 מטר מעל פני הים) הוא האגם הגדול ביותר בטאיוואן ואחד האתרים הפופולריים ביותר בה. המקום משופע בנופים מרהיבים, מסלולי הליכה רגליים או לרכיבת אופניים, מקדשים ייחודיים, מאכלים מקומיים ושייט. נצא לשוט מאחד הרציפים שעל שפת האגם כדי לראות את האגם וחופיו מתוכו. חוויה מקסימה ומשקיטה. נלך ברגל במסלול הליכה (או נרכב על אופניים) לאורך החופים, על רקע נופים מיוחדים – מסלול ארוך או קצר, קשה או קליל – תלוי בכושר הקבוצתי.

בתקופת הכיבוש היפני היו שני מקדשים על גדות האגם: מקדש לונגפנג בכפר שוישה ואולם Yihua. אבל כשהיפנים בנו את תחנות הכוח ההידרואלקטריות שלהם, מפלס המים עלה והיה צורך להסיר את המקדשים. חברת החשמל היפנית שילמה פיצויים, ומנהלי המקדש החליטו לשלב את משאביהם ולבנות מקדש חדש אחד בסונג בו לינג על החוף הצפוני של האגם – את מקדש וון וו (Wenwu). זה מכלול מבנים גדול ומרשים, עם שלושה אולמות נפרדים: האולם הקדמי מוקדש לאב הקדמון הראשון קאיג'י ולאל הספרות; האולם המרכזי מוקדש לגואן גונג, אל המלחמה, ולאל הלוחם יואה פיי; והאולם האחורי מוקדש לקונפוציוס. זהו מקדש קונפוציוס היחיד בטאיוואן ששומר על דלתותיו פתוחות וגם שמכיל אל תמונתו של קונפוציוס.

ארוחת ערב ולינה ליד אגם השמש והירח.

יום 9 | 10.12.25 | אל שמורת אלי שאן  

לאחר מכן נצא לכיוון שמורת אלי שאן (Alishan), היושבת על רכס הרים גבוהים; השמורה היא זעיר אנפין של כל הדברים היפים שניתן לראות בטאיוואן – נופים ירוקים של פסגות גבוהות, יערות, נחלים ומטעי תה מרשימים, ומצוקים מגובה 300 מטר עד 2600; לצד זה היא ביתם של בני שבט הטסאו, אשר היו הראשונים להתיישב באזור. היער התפרסם לראשונה בתקופת הקולוניאליזם היפני בשל עצי ההינוקי המרשימים, אשר עשו בהם שימוש למגוון תחומים הכוללים שמני מרפא.

נתחיל בכפר הררי קטן וחמוד פאן צ'י הו (Fenqihu) היושב בגובה 1,405 מטר: נבקר ברחוב המרכזי של הכפר, במציע אוכל מעניין וטעים, נטייל ביערות הבמבוק המדהימים. הכפר היה במקורו כפר של בני ההאקה – סינים האנים החיים במחוז פוג'יאן בסין, והפך לתחנה בקו הרכבת היפני. המסילה נבנתה על מנת להעביר עצי קמפור שנכרתו בשמורת אלישאן. כאן יוצרו קבקבי העץ היפניים וכאן התפתחה "קופסת האוכל" לעובדי הרכבת, ולהם התלווה תה אלישאן, ווסאבי, סופגניות דוחן, טופו ועגבניות.

לאחר מכן נעצור בשדות התה המדורגים, נטייל מעט ונבין את מקומו בתרבות הטאיוואנית. ארוחת ערב ולינה ליד שמורת אלי שאן.

יום 10 | 11.12.25 | שביליה וסודותיה של שמורת אלישאן

נקום מוקדם כדי לראות את הזריחה מאחד המקומות הגבוהים בשמורה: פסגת צ'ו שאן (Chushan, 2489 מטר) או טטג'יה (Tatajia, 2610 מטר) – אליהם אפשר לעלות ברכבת הפנימית (כחצי שעה). נחזור לאכול ארוחת בוקר, ולאחריה נצא לטייל בשמורה.

ארוחת ערב ולינה ליד שמורת אלי שאן.

יום 11 | 12.12.25 | טאינאן – מחוץ למסלול התיירותי

ניפרד מאזור אלי שאן ונעשה את דרכנו לעבר טאינאן (Tainan), הבירה הקדומה של טאיוואן, בה פזורים כ-300 מקדשים ונמל אן פינג (Anping) שנבנה במאה ה-17 ע"י ההולנדים. אוניות רבות מאירופה הפליגו לנמלי אסיה והנמל של טאינאן הפך למרכזי וחשוב ומרכז סחר בינלאומי, מכיוון שהוא ישב בנקודה אסטרטגית על צירי המסחר מנילה-סין ומרוקו-יפן. הקולוניאליזם ההולנדי, הסיני והיפני השפיעו על התרבות הסגנון והארכיטקטורה של העיר.

נבקר ב"כפר עשרת התופים" (Ten Drum Cultural Village) שהיה במקורו מפעל סוכר כמו מתחמי בתי זיקוק ומפעלים ישנים, היסטוריים ויקרי ערך, שנבנו ע"י היפנים, ושופצו כדי להישאר כ"מכונות זמן " – מעין הצצה לנקודה בעבר… זו חוויה להיכנס לחללים מוקפים בקקופוניה של צינורות, מכונות ומכשירי מתכת מעורפלים אחרים, שלושה מגדלי זיקוק מפלצתיים, מגלשת צינורות גבוהה ומתפתלת, נהפכו לקנבס לאמנים עכשוויים. אחת מקבוצות האמנים היא קבוצת Ten Drum Art Percussion המהוללת – להקת פרפורמנס המשלבת תיפוף מסורתי עם אלמנטים תיאטרליים מודרניים ומסר המשלב שימור ההיסטוריה של תעשיית הסוכר ויצירת אטרקציה אקולוגית.

נסיים את היום ביערות המנגרובים לאורך נתיבי המים והיוצרים "מסדרון עמוק ומסתורי" המכונה מנהרת סיקאו הירוקה (Sicao Mangrove Tunnel) או "אמזונס הקטן". נעלה על רפסודה ונשוט אל ארץ הפלאות הירוקה.

נקנח בשוק הלילה…

ארוחת ערב ולינה בטאינאן.

יום 12 | 13.12.25 | טאינאן העתיקה

בבוקר נצא אל רובע אנפינג (Anping), הרובע העתיק הכולל את בית העץ המסתורי (Anping Shuwu) ואת "המצודה ההולנדית" (זילנדיה, Zeelandia), אשר נבנתה בתקופת הקולוניאליזם ההולנדי בטאיוואן ואת הנמל העתיק. נמשיך אל מקדש קונפוציוס (Confucius Temple) שנבנה ב-1666 – המקדש הקונפוציוניסטי הראשון שנבנה בטאיוואן לפני עליית שושלת צ'ינג הסינית. זה היה מוסד ההשכלה הגבוהה הכי חשוב בטאיוואן. המקדש  נהרס ושום יותר משלושים פעמים, וב-1917 הוא שוקם לאחרונה. באולם הראשי מחכה קונפוציוס בעצמו ו-16 מתלמידיו. החורש שבחצרות עתיק מאוד.

ארוחת ערב ולינה בטאינאן.

יום 13 | 14.12.25 | מנזר האור האלוהי והנמל של קאושיונג

הבוקר תיסע אל המנזר הבודהיסטי הגדול בטאיוואן – מנזר “אור הר הבודהא” (פו גואנג שאן Foguangshan, "מוזיאון הבודהא") – שעה מקאושיונג. נטייל במקדש האדיר, הממזג בין אלמנטים מסורתיים ומודרניים, ומצויד במתקנים לסייע בטיפוח רוחני והשגת חוכמה, וכן משמש כאתר לתרבות וחינוך; במתחם יש מנזר, מרכז מדיטציה ומוזיאון, והוא מהווה את המרכז הבודהיסטי הגדול והחשוב ביותר בדרום טאיוואן.

"פגודות הדרקון והנמר" (Lónghǔ Tǎ) הוא מקדש הממוקם באגם לוטוס שבקאושיונג. שני המגדלים שבמקדש בני שבע קומות ויש להם קירות צהובים, עמודים אדומים ואריחים כתומים. אחד מהם הוא מגדל הנמר, והשני הוא מגדל הדרקון וגשר זיגזג מחבר ביניהם. נמשיך אל "ביתני האביב והסתיו" (Chūnqiū Gé) הסמוך – קבוצת מקדשים דאואיסטים, הממוקמת באגם הלוטוס. הוא מנציח את הלוחם לורד קואן (Guān Gōng) – גנרל סיני ששירת תחת אדון המלחמה במהלך שושלת האן הסינית; דורות של סיפורים, שהגיעו לשיא ברומן ההיסטורי מהמאה ה-14, הודגשו מעשיו ותכונותיו המוסריות נאמנות וצדקנות. הוא גיבור תרבות בתרבות הסינית, ועדיין סוגדים לו בטאיוואן.

נעלה על רכבת מהירה אל טאו יואן (Taoyuan) – שדה התעופה של טאיוואן, על מנת לעלות לטיסות בינלאומיות חזרה לארץ. נעלה על טיסה קרוב לחצות, וננחת ביום המחרת 15.12.25 אחר הצהרים בישראל.